עדן לבונה - בנין השקעות ויזום (2000) בע"מ נ' נס - דן 1996 בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה להורות על עיכוב הליכים המתנהלים במסגרת תביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת, מחמת "הליך תלוי ועומד" עד למתן פסק דין סופי בהליכי בוררות המתנהלים בין הצדדים בפני כב' הבורר עו"ד דוד גילת.

2.המבקשת הינה הבעלים ובעלת זכות החזקה במקרקעין הידועים כחלקה 189 בגוש 10008 בגבעת אולגה (להלן: המקרקעין).

המשיבה הינה חברה פרטית שעיקר עיסוקה בתחום הבניה, פיתוח ומסחר בנדל"ן.

3.על פי תצהיר מנהל המבקשת, הושגה הסכמה בין הצדדים בדבר התקשרות ביניהם בהסכם קומבינציה, ביום 24.7.08. הצדדים חתמו על הסכם הלוואה לפיו הלוותה המשיבה למבקשת סכום של 500,000 ₪ כנגד התחייבותה של המבקשת להחזיר את סכום ההלוואה עם הצמדה דולרית לכל המאוחר עד ליום 10.1.09. במעמד חתימת הסכם ההלוואה מסרה המבקשת לידי המשיבה שיק ביטחון לצורך הבטחת החזר ההלוואה.

4.ביום 1.12.09 נחתם בין המבקשת והמשיבה הסכם הקומבינציה, ובו נקבע כי המבקשת מוכרת למשיבה חלק מן המקרקעין כנגד מתן שירותי בניה של בניין מגורים על המקרקעין.

בהמשך ביום 1.12.09, נחתם נספח 1 להסכם הקומבינציה.

5.בין הצדדים התגלע סכסוך והמשיבה הגישה לביצוע בהוצאה לפועל את שיק הביטחון שנמסר לה על ידי המבקשת (תיק הוצל"פ 16-11161-11-03). כמו כן, בהתאם לתנית הבוררות שנקבעה בהסכם הקומבינציה פנו הצדדים להליך בוררות, בפני כב' הבורר עו"ד דוד גילת, על מנת לנסות להביא לסיום את המחלוקות ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט.

6.על-פי גירסת המבקשת, לאחר חתימת הסכם ההלוואה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ההלוואה לא תוחזר למשיבה אלא תופקד בחשבון נאמנות שישמש בפועל כחשבון ליווי לפרוייקט. לטענתה, הכספים שהופקדו בחשבון הנאמנות נועדו לצורך תשלום כספים לספקים, כבטוחה להבטחת איתנותה הכלכלית של המשיבה ולהבטחת סיום פרוייקט הבנייה על-ידי המשיבה.

7.המבקשת טוענת כי המשיבה הפרה את הסכם הקומבינציה הפרות יסודיות, אשר מפורטות בתצהיר שניתן כתמיכה להתנגדות לביצוע שטר. עוד היא טוענת כי המשיבה הציגה בפני המבקשת טופס 4 שקרי או שהוצא במרמה, מאחר והטופס אינו תואם את מצב הדברים בשטח. בעניין זה הדגישה המבקשת כי המועד להחזרת ההלוואה למשיבה נקבע לאחר השלמת הבניה ומתן טופס 4 לבנייה. על כן, לגישתה, משהסתבר למבקשת כי הוצג בפניה טופס 4 במרמה שאינו תקף, המשיבה אינה זכאית לכספי ההלוואה.

8.על יסוד טענות אלו סבורה המבקשת כי המשיבה אינה זכאית להשבת כספי ההלוואה ובהתאם אינה זכאית להגיש לביצוע את שטר הביטחון.

9.המשיבה, מנגד, מכחישה את טענת המבקשת בדבר הסכמה שהושגה ביניהן לפיה לא יוחזרו כספי ההלוואה, והם יופקדו בחשבון נאמנות שיהווה מעין "ליווי לפרוייקט" לשם הבטחת סיום הבנייה. לדידה, חשבון הנאמנות נפתח לצורך קבלת כספים מרוכשים פוטנציאליים, ועבור תשלום אגרות בנייה והרישיונות.

10.נוכח הנסיבות המתוארות לעיל, המשיבה טוענת כי המבקשת לא פרעה את סכום חוב ההלוואה והפרה התחייבויותיה על פי הסכם ההלוואה, ומשכך הינה זכאית להגיש את שטר הביטחון לביצוע בהוצאה לפועל.

טענות הצדדים לעניין עיכוב ההליכים

11.המבקשת טוענת כי כל טענותיה כלפי המשיבה הועלו במסגרת התביעה שכנגד שהוגשה מטעמה כנגד המשיבה בהליכי הבוררות, ונושאים אלו נדונים בפני הבורר.

לטענתה, השאלות הטעונות הכרעה בהליך המתנהל בבית המשפט ובהליך הבוררות מתבססות על אותה מערכת עובדתית. זאת ועוד, הכרעת הבורר בטענת המבקשת בדבר הפרת ההסכם מצד המשיבה, ובפרט בנוגע לעובדת הזיוף והוצאת טופס 4 במרמה, תייתר את ההכרעה במחלוקות נשוא התביעה דנן ותביא לסיום הסכסוך שבין הצדדים גם בהליך זה.

לפיכך סבורה המבקשת כי עיכוב ההליכים המתנהלים בתביעה בבית המשפט יימנע כפל דיונים והכרעות סותרות שעשויות להיווצר עקב השאלות הדומות הטעונות הכרעה בשני ההליכים. בהקשר זה מדגישה המבקשת כי הייתה נכונה לרכז את כלל המחלוקות בפני כב' הבורר אולם המשיבה סירבה לכך.

12.המשיבה מתנגדת לבקשת המבקשת לעיכוב ההליכים וטוענת כי מדובר בבקשת סרק שכל תכליתה לדחות ולסבך את בירור התביעה נשוא הבקשה.

13.לטענת המשיבה, לא מתקיים בענייננו התנאי העיקרי הדרוש לעיכוב ההליך בבית המשפט, המחייב קיומה של סוגיה מהותית זהה בשני ההליכים. לטענתה, אין כל דמיון בין העניינים הנדונים בבוררות לבין העניין המתברר בבית המשפט.

14.בעניין טענה זו מפרטת המשיבה כי השאלה המרכזית הטעונה הכרעה בתיק זה, הינה האם המבקשת חייבת לפרוע את השטר נשוא התביעה, ושאלה זו לא הועלתה בפני כב' הבורר ולכן גם לא תוכרע בפסק דינו. מנגד, כך נטען, השאלה המרכזית העומדת להכרעת כב' הבורר היא זיוף או הוצאת טופס 4 במרמה – כפי שטוענת המבקשת בסעיף 15 לבקשתה, וטענה זו לא עומדת לדיון בפני בית המשפט ואף לא נטענה בתצהיר ההתנגדות שהוגש מטעם המבקשת.